קבלת החלטות בחיינו 

פעמים רבות אנו נדרשים להחלטה ומסתובבים סביב הזנב של עצמינו בנסיון לשקול,לאזן, להבין מהיכן בכלל להתחיל.
אחת ההצעות שנשמע: "שימי על המאזניים את החיובי והשלילי שבכל אופציה העומדת לפניך", רעיון ציורי ויפה על פניו. פעמים רבות הסתכלתם על המאזניים הדמיוניים האלו בבהייה מוחלטת, פעמים רבות ניסיתם להבין מה שוקל יותר על אותן מאזניים. ובכלל, מה המשמעות של שמונה קילו נקודות חיוביות מול שבעה קילו נקודות שליליות? האם אחליט על קוצו של יוד איזו הצעת עבודה לקבל? האם כך אדע אם עליי להינשא? ואם בשתי האופציות יש אותו מספר יתרונות וחסרונות? האם השלב הבא הוא הטלת מטבע?
שלוש שאלות הן מהחשובות ביותר שעלינו לשאול במעמד של קבלת החלטה:
1) מהם הערכים שלי?
2) מהו החזון שלי?
3) מה בא לי?

מהם הערכים שלי? עליי להבין ולהכיר במרכיבים החשובים של חיי. אותם דברים שבלעדיהם אני לא מוכנה לחיות. בתהליך האימוני מתקיים תהליך של מציאה, ניסוח והגדרת הערכים האישיים שלנו. אלו שהם שלנו באמת ולא היפים, "המצטלמים טוב". לאחר שהם ברורים לנו, מתחילים להיות מרכיבים נוספים בחיינו ברורים יותר: מציאת נקודות שביעות רצון במערכת זוגית, איתור נקודות חיכוך באינטראקציות אישיות, סיפוק במשרה מסויימת.
בתום שלב זה נשאל את עצמינו, איזו מן האפשרויות העומדות לפנינו קרובה ביותר אל ערכיי. איזו מהן תאפשר לי להתנהל תוך קיום רב יותר של ערכיי?

מהו החזון שלי? כפי שנאמר לעליסה בארץ הפלאות...אם אינך יודעת לאן פנייך, אין זה משנה באיזו דרך תבחרי. מהי אם כן תמונת החיים המיטבית כפי שאני רוצה אותה? כאשר התמונה ברורה לי, כאשר אני יודעת לאן מועדות פניי, ברור לי יותר איזו מן האופציות מקדמת אותי יותר אל אותו חזון.

מה בא לי? מה זאת אומרת מה בא לי? אני לא ילדה, אני אישה בוגרת, אחראית, שקולה, רציונלית....
נכון. ובדיוק בשל כך יש חשיבות גדולה לשאלת ה"בא לי".נסו להיזכר באחד הרגעים בחיים בהם עשיתם פעולה מתמשכת או חד פעמית, במידה גבוהה של התמדה ומחויבות.שימו לב גם למידת ההצלחה שלכם באותו מקרה. אני מניחה כי אותה פעולה החלה בעניין רגשי, חיובי או שלילי, משהו שבא "מהבטן". ההתמסרות הגבוהה ביותר כמו גם ההצלחה תתקבל אם כן ברוב המקרים בהם הייתה תחושה ש"בא לי".

אלו המרכיבים שאני מוצאת בבסיס של קבלת החלטה ובחירה יעילה. שלושת המרכיבים חשובים, ויהיו מקרים בהם נוותר על אחד מהם לטובת השני. לעיתים נמצא כי בחירה מסוימת מקרבת אותנו אל מימוש החזון למרות שאותה ספציפית פחות "בא לנו" לבצע. לעיתים נעדיף בצע בחירה שתקרב אותנו אל ערכינו למרות המרחק הרב מן החזון. זהו אם כן עניין של מינון.
עד כמה אסכים להתרחק מערכיי לשם התקרבות לחזון? עד כמה אסכים להשהות את חזוני לשם קיום מלא יותר של ערכיי? ושאלת ה"בא לי" היא המוזיקה, המרכיב שצובע את התמונה הכוללת.

במודל שבניתי ועל פיו אני עובדת, שזורים לאורך כך הדרך שלושה היבטים:
ראש- מחשבות
לב- רגשות
בטן- אינטואיציה
כל אחד מהם תופס חלק נכבד בחיינו, והאינטראקציה ביניהם משמעותית ביותר, על כך בפעם אחרת.